#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים על כוס רביעי?	"ממשיך לומר הלל מלא לנו וגו' [בלא ברכה] וגומרים עליו את ההלל, ואח""כ אומרים ברכת השיר [לרב יהודה יהללוך, לר' יוחנן נשמת, ופסק הרי""ף כרב יהודה והרשב""ם פסק לומר תרוייהו, וכן קיי""ל], וגם אומרים הלל הגדול [קיי""ל כרב יהודה דהיינו מהודו לה' עד על נהרות בבל דהוא כנגד כ""ו דורות קודם מתן תורה, ונקרא הגדול משום דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר (גמ' פסחים קי""ח ע""א)], ונוהגין לומר הלל הגדול קודם נשמת (ח""י ס""ק ד'), וביאר הערוה""ש (סע' ב') דאומרים זה על הסדר כי בפסח נכנסנו תחת כנפי השכינה והבטיחנו שאל יעזבנו ואל יטשנו לנצח"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים החתימות?	"יש בזה כמה שיטות:<br>1) הרשב""ם ס""ל שחותמים הלל בברוך וגם חותמים נשמת בברכת ישתבח [ולא קיי""ל כוותיה]<br>2) ה""ר חיים כהן היה אומר יהללוך בלא חתימה ואח""כ אמר [הודו לה'] נשמת וישתבח עם חתימה, ומבואר בטור לקמן (סי' תפ""ו) דחותם ""מלך מהולל בתשבחות"" [והח""י (ס""ק ד') כתב דנוהגין לחתום ישתבח כרגיל דהיינו ""קל מלך גדול בתשבחות וכו'"", וכ""כ הט""ז לקמן (סי' תפ""ו), ופמ""ג (א""א ס""ק ב') כתב דנוסח זה הוא דרך חדש, ורק מוזכר במ""ב (ס""ק ה') בסוגריים {ומשמע דאינו עיקר}], ובדיעבד אם חתם יהללוך יאמר אח""כ הלל הגדול ונשמת וישתבח בלא חתימה (מ""ב ס""ק ה')<br> 3) הב""י לקמן (סי' תפ""ו) הביא מהר""ר מאיר ן' עראמה ז""ל שהיה אומר ישתבח בלא חתימה ואח""כ אמר יהללוך עם חתימה ""מלך מהולל בתשבחות"", וכן פסק המחבר כאן, וכן נקט הט""ז (ריש סימן תפ""א) [ובדיעבד אם חתם ישתבח, יאמר יהללוך אח""כ בלא חתימה (ט""ז סי' תפ""א, מ""ב ס""ק ד')]<br>{למעשה בהגדות שלנו נוהגין להדפיס כהב""י או כהח""י, וכיון דלא ניחא ליה להפמ""ג והמ""ב נוסח הח""י נראה דעדיף טפי לנהוג כהב""י [אבל גם יכול לנהוג כהטור (סי' תפ""ו) אבל נוסח זה אינו נדפס בהגדות שלנו], וכ""כ הערוה""ש (סע' ג') דנוהגין כהב""י, וכן נקט הקובץ הלכות (פל""ד סע' ז')}"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים רננו צדיקים?	"אע""פ שבפסוקי דזמרא בשבת אומרים רננו צדיקים מיד אחר הודו לה' וגו' [לנוסח אשכנז] בליל פסח אין אומרים אותה דאינו מן המזמור (דרכ""מ ס""ק א', מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ג')"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באבל שלא נהג אבילותו קודם יו""ט?"	"כתב הח""י (ס""ק ב') דגומר את ההלל מפני שהוא מחויב לומר שירה על הגאולה, וגם הוי כאבילות בפרהסיא אם אינו אומרה (מ""ב ס""ק ב')"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לומר הפיוט אז רוב ניסים?	"הב""ח בשם מהרש""ל כתב אחר שתיית כוס רביעי, ומהר""ם היה אומרה קודם שתיית הכוס כדי שלא יהא צמא כשישכב [משמע דהיה מחמיר שלא לשתות אפי' מים אחר הסדר (ר""י באק)] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו'), והכריע הערוה""ש (סע' ג') דישתה הכוס מיד אחר אמירת הלל"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין לילה ראשונה ללילה שניה לגבי הפיוטים?	"המג""א (ס""ק ב') כתב שיאמר אז רוב ניסים בלילה ראשונה, ואומץ גבורתיך בלילה שניה, אבל הח""י (ס""ק ה') כתב דנוהגין לומר שניהם בהשתי לילות, והמ""ב (ס""ק ו') אינו מכריע ביניהם"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים פיוטים אלו?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דאין אומרים בסוף הפיוט ""ויהי בחצי הלילה"" וכן ""ואמרתם זבח פסח"", וביאר המחה""ש דשייך לחרוז שלאחריו ולכן בסיום הפיוט ליכא חרוז אחריו"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר הלל?	"ישתה הכוס בהסיבה [לפי המחבר אין לברך עליו לפניו, ולפי הרמ""א יברך עליו], ויברך אחריו על הגפן [ופוטר אף כוס שלישי (מ""ב ס""ק ז')]"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא שתהו בהסיבה?	"לפי המחבר צריך לחזור ולשתותו בהסיבה [בברכה מפני שהסיח דעתו ממנו, אבל בכוס שלישי א""צ לברך עליו אם לא הסיב דדעתו היתה שברכתו יפטור אפי' כוס רביעי (מ""ב ס""ק ח')], ולפי הרמ""א א""צ לחזור ולשתותו (מ""ב ס""ק ט')"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים שפוך חמתך?	"נוהגין לאומרה קודם הלל (רמ""א) [שד' כוסות כנגד ד' כוסות של התרעלה שעתיד הקב""ה להשקות את האומות (דרכ""מ ס""ק א') {ומשמע דצריך למזוג הכוסות קודם אמירת שפוך חמתך, וכ""כ הקיצור שו""ע (סי' קי""ט סע' ט'), ודלא כחיי""א (כלל ק""ל הסדר בקצרה סע' ט""ו)}]"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע פותחין הדלת לשפוך חמתך?	"כתב הרמ""א בשם מהר""י ברונא דפותחין הדלת לזכור שהוא ליל שימורים, ובזכות הבטחה זו יבא משיח וישפוך חמתו על הגוים, והוסיף הח""י (ס""ק ו') בשם ספר המנהיג דמפני זה נוהגין שלא לנעול הדלת בלילה כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו מהרה ואנו מאמינים בזה, אבל הח""י מסיים דאין נוהגין להניח הפתח פתוח כי שכיח הזיקא דגנבים {נמצאת שיש ב' ענינים בפתיחת הדלת, א' להראות שאנו בטוחים בה' שהוא ליל שימורים ולא יבא שום מזיק, ב' להראות שאנו בטוחים שיבא משיח ואליהו הנביא ואנו רוצים לקראתו מהרה}"	סימן תפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו כוס של אליהו?	"כתב הח""י (ס""ק ו') דנוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, וביאר המ""ב (ס""ק י') דהוא לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו השי""ת ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו אליהו לבשרנו {ומשמע דמוזגין הכוס של אליהו קודם אמירת שפוך חמתך בשעה שמוזגין שאר הכוסות}, והערוה""ש (סע' א') הוסיף שיש נוהגין לעמוד ולומר ברוך הבא לחזק האמונה שעתידין ליגאל בניסן, וכתב היעב""ץ שיהיה כוס גדול [וא""כ יש ליזהר שלא לנקותו אח""כ דהוי הכנה לצורך חול דאין הדרך לשתות ממנו (הליכות שלמה)]"	סימן תפ סעיף א		
